לכאורה מדובר במאכל בסיסי ופשוט במיוחד: כל מה שצריך הוא בצק, רוטב עגבניות, קצת גבינה צהובה ואולי תוספת או שתיים (או יותר, כמובן) – ויש לנו פיצה. ואכן, פיצה היא מאכל מאוד פשוט אבל דווקא בגלל הפשטות היא אהובה על כולם ובעיקר מספקת חוויה מהנה לכל בלוטות הטעם.
פיצה ברחובות היא לא רק מאכל טעים אלא יכולה להיות גם מנה משביעה מאוד ולא רק נשנוש משמח ובכל מקרה מדובר במאכל קליל ולא מכביד (אלא אם כן טורפים 2 מגשים שלמים, ולמען האמת חייבים להודות שלא תמיד קל לעצור כשמתחילים לאכול פיצות ברחובות…)
איך הכל התחיל?
מעניין לגלות שעד המאה ה-16 כלל לא היו עגבניות באירופה – רק כשמשלחות מאירופה התחילו לתור את דרום אמריקה, ובפרט הגיעו לפרו שם צמחו עגבניות בשפע הגיע הפרי (או הירק, שכן עגבנייה היא פרי מבחינה בוטנית אבל ירק בהיבט הקולינרי) גם ליבשת הוותיקה.
עד מהרה הפכה העגבנייה מרכיב בולט במטבחים שונים, ובפרט בזה האיטלקי שאמון על הפקת מטעמים שמכילים המון שמחת חיים.
באזור נאפולי שבדרום איטליה החלו להוסיף רוטב עשוי מעגבניות לבצק ובתוספת הגבינה הצהובה כבר התקבלה הפיצה המוכרת והאהובה. באחד הימים כשהגיעה לביקור באזור המלכה מרגריטה ביקש אחד האופים המקומיים לשמח אותה עם פיצה בצבעי הדגל של ארץ המגף – אדום, לבן וירוק – והוסיף לרוטב העגבניות האדום ולבצק ולגבינה הבהירים גם בזיליקום ירוק. התוצאה: פיצה שהלהיבה מאוד את המלכה, קיבלה את שמה ועד היום פיצה מרגריטה מהווה את הבסיס למבחר הרחב של פיצות ברחובות.
פיצה ברחובות – לכל פלחי האוכלוסייה
פיצה ברחובות היא מאכל שכאמור מתאים לכל פלחי האוכלוסייה ואהוב על כולם. בהתאם מי שלמשל מגיע לפיצריה ברחובות ימצא שם קהל מגוון מאוד, מילדים ובני נוער דרך מבוגרים ועד בני גיל הזהב שגם מבחינתם פיצה היא תמיד נחת, קהל חילוני ולצידו שומרי מסורת שנהנים מפיצות כשרות, אנשים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות, ועוד כדאי לדעת שישנה גם פיצה ברחובות שמתאימה לקהל הטבעוני בזכות תחליפי גבינה שמספקים תחליף מושלם לטעם ולמרקם ועל כן גם לחוויה, וכן פיצות ללא גלוטן.
הוסף תגובה